מתודולוגית ההשקעה

 

 

 

 

לא פעם נשאלה השאלה מהי שיטת ההשקעה הנכונה ביותר?

אנשי המימון (הפונדמנטליסטים) המאמינים בניתוח ובנבירה בדוחות הכספיים של חברה, יאמרו שהשיטה שלהם היא השיטה היעילה והנכונה ביותר הרי אחרי הכול הם בודקים את המיקרו דהינו את ערכה האמיתי של החברה.

מצידו השני של המתרס יאמרו המנתחים הטכניים כי ניתוח מחירי המניות נותן אינדיקציה לגבי התנהגות המניה בעתיד ומאפשר לזהות כניסה או יציאה של סוחרים גדולים אשר בד”כ יוצרים את המגמה בהתנהגות המניה.

הראשונים בודקים את החברה ואת מהותה ואילו השניים בודקים את מגמת התנהגות מחירי המניה, על פניו נראה ששניהם צודקים ובכל זאת מהי אם כן השיטה המנצחת?.

אחת הדרכים הטובות לבחון את דרך ההשקעה המנצחת לאורך זמן היא לבחון את דרכם של משקיעים ידועים ומוצלחים בעולם ולבחון את צורת עבודתם והאם ביניהם מכנה משותף.

למרבה הפלא גדול המשקיעים בעולם הוא גם האיש העשיר ביותר בעולם הרי הוא גורו ההשקעות וורן באפט, אשר כל עושרו וממונו נוצר מגאונות ותבונה בעולם ההשקעות.

לרגע זה נישמע מוזר האיש העשיר ביותר בעולם בעצם רק קנה מניות לא המציא כלום לא בנה כלום ולא גילה אוצרות טבע מיוחדים- מדהים, אם כי במחשבה מעמיקה יותר רוכשי המניות יכולים ליהנות מהמצאות ופעולות של האנשים המוכשרים ביותר בתחומם.

באחת מהרצאותיו של וורן באפט על דרך ההשקעה המוצלחת ביותר אמר באפט שכשבוחנים את אופן עבודתם של טובי המשקיעים בעולם מנהלי קרנות שלאורך עשורים הניבו תשואות ממוצעות של כ- 20% במונחים שנתיים עולה שישנו מכנה משותף אחד לכולם, מסתבר שכולם הולכים בדרכו של איש אחד מוריהם האגדי בנג’מין גראהם אבי תורת השקעות הערך .

 

אז מהי השקעת ערך?

גישת הערך מבוססת על קניית מניות הנסחרות בדיסקאונט לעומת ערכם הכלכלי. השיטה פותחה בשנות ה-20 של המאה הקודמת ע”י פרופסור בנג’מין גראהם והפרופסור דיוויד דוד שני פרופסורים למימון מאוניברסיטת קולומביה אשר פרסמו את ספרם הקלאסי “ניתוח מניות”, השניים היו הראשונים והחלוצים בגישתם שהרי עד אז פעלו מרבית המשקיעים על פי ספקולציות ומידע פנים. ספר זה היווה בסיס לספרו של בנג’מין גראהם שפורסם בשנות ה -40 של המאה הקודמת “המשקיע האינטליגנטי”.

השקעת ערך נמצאה כאסטרטגיה מוצלחת לאורך שנים. ותקפותה הסטטיסטית הוכחה מאחר ויושמה על ידי מספר רב של משקיעים ונבחנה באינטרוול של עשרות שנים.

שיטת הערך מתבססת על 3 עקרונות בסיסיים:

שוק ההון אינו רציונאלי בטווחי זמן קצרים ומאוד רציונאלי בטווחי זמן ארוכים. בכל עסקה יש קונה ויש מוכר ותמיד אחד הצדדים טועה , חוסר הרציונאליות של השוק בטווחי הזמן הקצרים מתבטאת בזה שמחירי מניות מגיעים לרמות שהן נמוכות משמעותית מערכם הכלכלי, ומשקיע הערך צריך למצוא את אותן מניות שנסחרות בדיסקאונט.

ניתוח החברה ומציאת ערכה הכלכלי האמיתי, ע”ס ניתוח החברה ודוחותיה.

סבלנות ומשמעת עצמית. דרושה משמעת עצמית גבוהה מאוד להמשיך להאמין בשיטה ולהמשיך לרכוש את המניה גם כאשר היא ממשיכה ליפול לאחר הקנייה הראשונית. מוטיב הסבלנות והמשמעת העצמית דרוש גם בתקופות בהן מחירי המניות גבוה מערכן הכלכלי ואז משקיע ערך אמיתי צריך לשבת תקופה ארוכה ללא ביצוע כל פעולה, נדרשת סבלנות ומשמעת עצמית כדי לא להתפתות למעשי שטות.

ישנם מספר מכשולים בגישתו של גראהם האחת היא מציאת הערך הכלכלי של החברה משימה לא פשוטה לאותם חובבי בורסה שמעוניינים להשקיע בכוחות עצמם אך אין בידם את היכולת והידע לנתח את הדוחות הכספיים של חברות ולמצוא באמת את אותן חברות מנצחות.

לבעיה זו נחלץ פרופסור ג’ואל גרינבלט מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה ומייסד ומנהלה של חברת Gotham Capital .

ג’ואל גרינבלט בחן אמפירית לאורך שנים אלו יחסים פיננסים פשוטים יכולים לסייע בבחירת מניות מנצחות דהיינו לבחור את אותן חברות שהן טובות ושאנו מעוניינים להיות שותפים בהם ולבחון האם אותן חברות נסחרות מתחת לערכן הכלכלי.

 

חברה טובה מהי?

חברה טובה זו אותה חברה שעל ידי ניצול משאב מסוים היא מייצרת רווח גבוה. ככול שהחברה יעילה יותר על כל שקל השקעה של החברה היא תייצר רווח גבוה יותר. כלומר חברה טובה זו חברה שמייצרת רווח גבוה על ההון המושקע. אותו יחס הנקרא תשואה להון מחושב בצורה הבאה:

רווח לפני ריבית ומסים/(הון חוזר נטו + נכסים קבועים נטו) לשם ביצוע השוואה בין חברות מבלי להוציא נתונים מהדוחות הכספיים ניתן להסתכל על היחס שבין הרווח להון העצמי של החברה דהינו מה התשואה שהשיגה החברה עבור ההון של בעלי המניות (נתון שמופיע באתרים כלכליים).

ככל שהתשואה להון גבוהה יותר החברה יעילה יותר. כמובן שנחפש חברות עם תשואה להון שהיא גבוהה משמעותית מהריבית חסרת הסיכון במשק שהרי אם לא כן עדיף לחברה להשקיע את הונה בפיקדונות ולא לייצר כלום.

כעת אנו רוצים למצוא אינדיקציות המעידות על מחירה של החברה , האם אותה חברה נסחרת מתחת לערכה הכלכלי או מעליו. לצורך כך נשתמש ביחס הידוע בשמו מכפיל הרווח. מכפיל הרווח הינו היחס בין מחיר המניה לבין רווח החברה למניה ומשמעותו פרק הזמן הדרוש לו לשם החזרת השקעותינו במידה וכל הרווחים מחולקים לבעלי המניות.

כמובן שנרצה שמכפיל הרווח יהיה כמה שיותר נמוך ביחס למכפיל הנפוץ באותו ענף אליה שייכת החברה.

מכפיל נוסף שכדאי לבדוק הוא מכפיל ההון כלומר היחס בין שווי שוק החברה להונה העצמי אם יחס זה קטן מ 1 מחיר החברה נמוך מהונה העצמי במקרה זה תחת הנחות נאיביות אפילו בפירוק החברה וחלוקת ההון העצמי לבעלי המניות אנו כמשקיעים נרוויח מכך.

מכשול נוסף בגישתו של גראהם הוא הקושי היישומי מבחינה פסיכולוגית, למעט מאוד אנשים יש את היכולת הפסיכולוגית לקנות מניות ערכיות בעיתות מצוקה ופחד ולהחזיקן לתקופה ארוכה. מרבית המשקיעים בשוק נוטים להיגרר אחר הסיפור הלוהט של הרגע ונלחצים רגשית בשעת ירידות בשוק. אך אותן ירידות הן אלו המעוררות את משקיע הערך מתרדמתו ותוך חיפוש אחר אותן מניות שאינן פופולאריות או שירדו חזק מאוד.

בכדי להתגבר על אותה בעיה רגשית פסיכולוגית מעיקה שיכולה לגרום לעוגמת נפש רבה במידה ונקנה מניה שנראית לנו כלכלית וטובה ולמרות זאת תמשיך להידרדר בשוק נחפש מכשיר משלים לשיטה.

 

מסתבר שהמכשיר המשלים והמושלם לכך הינו הניתוח הטכני.

שילוב של שתי השיטות גם יחד יביא את המשקיע לתוצאות מדהימות שהרי האיתות הטכני יאפשר לנו לזהות מתי השוק הפנים והבין שאותה מניה זולה והתחיל לאסוף בה סחורה.

שילוב מנצח זה יביא אותנו המשקיעים לפעול במניות טובות מניות זולות ולמצוא את עיתוי הכניסה אליהן באמצעות הניתוח הטכני.